עומר לובטון-גרנות בשיתוף תנועת דרכנו, בשיתוף תנועת דרכנו
20/07/2020

מוקי צודק - השנאה לנתניהו לבדה לא תביא שינוי

רגע לפני שמחאת 2020 הופכת למחאת רק-לא-ביבי, הנה שתי נקודות למחשבה בעקבות הדברים של הזמר בסוף השבוע החולף

ביום שישי האחרון בבלפור, ירושלים, עלה מוקי לבמה והלהיב בשירה את אלפי המפגינים הזועמים. בסוף השיר החליט הזמר גם לנאום - השנאה לאיש אחד לא תביא שינוי, זה הזמן לאהבה וערבות הדדית הוא אמר. הקהל הגיב בבוז וקריאות רמות נגד ראש הממשלה הנאשם בפלילים. מוקי ירד מהבמה נעלב ופרש את משנתו גם בפייסבוק:

"... אני מאמין שזה זמן לאהבה, לערבות הדדית, תמיכה שלנו אחד בשני. אני מאמין בכל ליבי ששנאה כמו שראיתי היום לא תוביל אותנו כחברה, כעם וכמדינה לשום מקום טוב... "

"מיליון מובטלים ומאות אלפי עצמאיים גילו כמה הביטחון התעסוקתי שלהם שברירי" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שנים חשבנו שמוקי נותן בראש בדרכו הפרובלמטית, שהוא אחד שלא רואה ממטר ואז פתאום הוא ביקש להטיף לקהל על ערבות הדדית וחיבוקים בנינוח ניו-אייג'. הקהל הגיב בבוז, הטוויטר געש ואפילו קיבלנו כמה עיבודים משעשעים ללהיטי שבק ס'. אחרי שצחקנו הגיע הזמן להבין שלפחות בחלק מהדברים מוקי צודק.

בשבוע האחרון ההפגנות הולכות וגדלות ורגע לפני שמחאת 2020 הופכת למחאת רק-לא-ביבי על ספידים אני מציע לקחת אתנו שתי נקודות למחשבה:

שיח חברתי-כלכלי > שיח שחיתות

זה לא עניין של מה נכון פוליטית, מה טוב בסקרים - זה פשוט מה שנכון. הציבור חי בחוסר וודאות כלכלית. מיליון מובטלים ומאות אלפי עצמאיים גילו כמה הביטחון התעסוקתי שלהם שברירי וכמה רשת הביטחון הסוציאלית בישראל דקיקה. התמקדות באדם ולא במדיניות מרוקנת את הוויכוח מתוכן ולא מאפשרת לציבור לבקש אלטרנטיבה שלטונית אמיתית. הציבור אכן צריך לדרוש ניקיון כפיים ומידת מוסר גבוהה מנבחריו אך קיבוע הדיון בביבי כן או לא, מונע מאיתנו את האפשרות להציע חלופה ומסייע בהידוק מחנה "הרק-ביבי".

"טפטופי המענקים והקצבאות צריכים להתחלף בקצבאות הוגנות" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נתניהו סובל ממשבר אמון גדול בציבור עקב התנהלותו מול הקורונה והמשבר הכלכלי והמטרה שלנו היא לדרוש שינוי מדיניות. האיש יעזוב במוקדם או במאוחר, אבל מה יקרה אם המדיניות שלו תישאר? טפטופי המענקים והקצבאות צריכים להתחלף בקצבאות הוגנות וקבועות לשכירים ועצמאים, וברשת הביטחון הסוציאלי שלנו - חינוך, רווחה, בריאות, ביטחון תעסוקתי וחיים בכבוד.

להפוך את המחאה לתנועה

הפקרנו את הזירה הפוליטית. נתנו את קולנו ומבטחנו במפלגות שניתקו את הקשר הישיר בין השטח לבין נבחרי הציבור. המפלגות נשלטות על ידי כוכבים רגעיים או מנהיגים יחידים כל-יכולים ומרגע ההצבעה בקלפי אין להם שום תלות בנו.

כל השנים סיפרו לנו שפוליטיקה זה מגעיל, זה אפור, זה משעמם ועסקני. האמנו לזה וזה שירת רק את הפוליטיקאים. המחאה לא צריכה שריונים במפלגות קיימות ולא צריכה פוטו-אופים מחמיאים עם ראש הממשלה. המחאה צריכה פלטפורמות דמוקרטיות של כוח פוליטי. מוסדות שינוהלו על ידי הציבור ויפעלו למענו. היכולת שלנו לשנות את סדר העדיפויות הלאומי מחייבת בניית כוח פוליטי שיישאר מחויב, קשוב ובעיקר תלוי בכל עת בציבור שלו.

רבים מן המוחים מתאהבים במחאה, ברומנטיקה שבה אבל המטרה שלנו היא אינה מחאה אלא שינוי. יצירת חיבורים דרך דרישה לשינוי הסדר החברתי-כלכלי ובנייה של התארגנות פוליטית חדשה היא הדרך של מחאת 2020 להוכיח שלמדנו מהכישלונות של מחאת 2011.

  • מוקי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully