אביעד הומינר-רוזנבלום בשיתוף תנועת דרכנו04/06/2020

לבד בחזית: הלוחמים השקופים במלחמה נגד הקורונה

משדר מיוחד התקיים השבוע בערוץ, והוקדש לעובדי החזית החברתית. במסגרת המפגש סיפרו העובדים על הקושי השוטף שלהם, שלא נעלם עם שחרור הסגר

שלי יחימוביץ' באולפן דמוקרטTV (צילום: יח"צ)

אל המשבר הבריאותי, החברתי והכלכלי שהביא איתו נגיף הקורונה, הגיעו המערכות הציבוריות כשהן מיובשות. שנים ארוכות של קיצוצים ושחיקה בשכר ובתנאים, במקביל לגידול באוכלוסייה ולהתייקרות הכללית, הביאו את מערכות הבריאות, החינוך והרווחה, החזית החברתית, אל סף קצה הקיבולת שלהן.

משהחלו להתברר ממדי המשבר, התגייסו עובדי החזית החברתית, ומתחו את זמנם וכישרונם והצליחו להתמודד בצורה מרשימה ויוצאת דופן. "אף אחד לא מכיר את הסיפור שלנו. אולי בגלל זה מתייחסים אלינו ככה", אומרת ד"ר יפעת אלקלעי, מנהלת מעבדה אימונולוגית וחברה באיגוד עובדי המעבדות, "אין כמעט עובד מעבדה שלא נחשף לבדיקות של חולי קורונה, למרות הסיכון, וזה בזמן שהמערכת שלנו נמצאת במשבר שאי אפשר להעלות על הדעת. אבל הם המשיכו להגיע ויום ולילה, לעבוד במשמרות של 12 שעות, בהתחלה בלי הסכם, בלי לדעת אם וכמה ישלמו להם, ועשו מה שצריך. למה הם עשו את זה? כי הם יודעים שאם אנחנו לא נגיע לעבוד, אם לא נבצע את הבדיקות בצורה הכי מקצועית שיש, אנשים פשוט ימותו. צריך להגיד את האמת".

יעל לוין ויעל מנדלסון באולפן (צילום: יח"צ)

לפי אלקלעי התנאים הקשים בהם עובדים במעבדות, מאיימים על העובדים עצמם ועתיד הענף. "50% מעובדי המעבדות בישראל הם מעל גיל 60? אנשים הגיעו לעבודה, באמצע המגפה, יום אחרי יום, וטיפלו בבדיקות, אפילו שהם בקבוצת הסיכון. משרד הבריאות כתב שאם לא נטפל במערכת עכשיו היא פשוט תתמוטט. אני מקבלת לעבודה אנשים מוכשרים, רציניים, אחרי תואר שני, ולא יכולה לשלם להם יותר מ-7,000 שקל. מי יחליף את כל עובדי המעבדה האלה בעוד 4 שנים, כשהם יפרשו? אתה מכיר מישהו אחרי תואר שני שיגיע לסכן את החיים שלו, בשביל 6,000 או 7,000 שקל?".

ד"ר פואד עקאד, סגן יו"ר איגוד הביוכימאים והמיקרוביולוגים, סיפר במשדר שעובדי המעבדות סבלנו שנים מתת-תקצוב. לדבריו מספר התקנים לא עודכן בהתאם לגידול באוכלוסייה ובמהלך המשבר התעלם משרד הבריאות מצרכי העובדים, ולא סיפק תנאי עבודה הולמים, תוך הגברה מתמדת של העומס.

מלבד המענה השוטף בבדיקות וניטור המחלה, פשט בציבור דיכאון וחרדה בהיקפים גדולים. הסגר גבה מחיר. המענה לכך נפל על כתפי הפסיכולוגים העובדים בשירות הציבורי. יעל מנדלסון, פסיכולוגית ומובילת פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית, אומרת "זעקנו כל הזמן שהולך להיות פה משבר נפשי ושיתנו לנו לטפל בו, אבל לצערי הרב אף אחד לא הקשיב".

יעל לוין, עובדת סוציאלית וחברה באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים הצטרפה לדבריה. "בתחילת המשבר , גם העובדות הסוציאליות לא הוכרו כעובדות חיוניות, וזה קרה רק אחרי מאבק של איגוד העו"סים, וגם אז לקח זמן עד שההכרה ירדה לשטח". לדבריה העניין מצטרף למצב הקשה של הרווחה הציבורית בישראל. "שירותי הרווחה הם השירותים המופרטים ביותר במדינת ישראל", מספרת לוין. "תנאי השכר וההעסקה של העובדים הסוציאליים הם גרועים ביותר. רמת העומסים בלתי מתקבלת על הדעת, אין שום תקן מינימום של מטופלים ותיקים, כמו שיש במערכת הבריאות. עובדת סוציאלית יכולה לטפל במאה וחמישים תיקים קשים ביותר במקביל. זה פוגע בעבודה ובשירות שלנו".

מסארווה פתחיה, מנהלת משפחתון ונציגה בהנהלת איגוד המשפחתונים של כוח לעובדים, סיפרה על הקושי התעסוקתי שהיא וחברותיה חוו עם ההכרזה על המשבר. "אנחנו מטפלות בפעוטות, בשנים הכי חשובות שלהם, ולא מקבלות שום תנאים סוציאליים. אנחנו נחשבות לעצמאיות, אבל בפועל אין לנו שום עצמאות וכל התנאים שלנו נקבעים מלמעלה. משבר הקורונה השבית את המשפחתונים שלנו לשלושה חודשים, ולא יכולנו לקבל דמי אבטלה. קיבלנו פיצוי קטן של 1000-1500 ש"ח. זאת רק אחרי מאבק של האיגוד שלנו".

ד"ר פואד עקאד ומסארווה פתחיה באולפן (צילום: יח"צ)

הקורונה הביאה את הציבור להבנה כמה חשובים העובדים בחזית החברתית וכמה מדינת הרווחה נמצאת בקריסה. חברת הכנסת לשעבר, שלי יחימוביץ, שהגיע לראיון במיוחד לרגל המשדר סיכמה: "לא הייתי צריכה את הקורונה כדי להגיע להבנה שיש גבול למה שהשוק החופשי יכול לעשות. ברגעים כאלה של משבר מאוד קשה - המדינה נחוצה".

צפו בתכנית המלאה

  • שלי יחימוביץ'

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully